1. בתאריך 26.8.12 ערב נסיעתו, הזמין התובע מהנתבעת מקרר בשווי 11,530 ש"ח, אשר שולם בתשלומים. בעת ביצוע ההזמנה שילם התובע סך של 30 ש"ח במזומן בלבד וסך של 10,500 ש"ח באמצעות כרטיס אשראי ועוד סך של 1,000 ש"ח באמצעות שיקים מעותדים.
למחרת, עם הגעת התובע לחו"ל, התייעץ עם בני משפחתו והוחלט לבטל העסקה ובהמשך לכך, התקשרה התובעת 2 (להלן:"התובעת") עם חנות הנתבעת וביקשה לבטל העסקה.
מכאן ואילך, מעלים התובעים טענות שונות כנגד התנהלות הנתבעת - טענות אשר גרמו לתובעים להגיש תביעה זו, בה ביקשו התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם סך של 21,000 ש"ח- כמפורט בעמ' 5 לכתב התביעה.
להצדקת תביעתם, מעלים התובעים את הטענות העיקריות הבאות:
א. כאשר התובעת ביקשה לבטל העסקה, נאמר לה שרק בעל כרטיס האשראי באופן אישי יכול לבטל העסקה ואז התקשר התובע מארה"ב עם שירות לקוחות הנתבעת וכפי שעולה מדבריו בכתב התביעה, רצתה הנתבעת "להעניש" את התובע בשל עצם בקשת הביטול, שכן לטענתו לאחר בקשת הביטול נאלץ הוא להמתין כעשרים דקות על הקו באמצע הלילה, עד כי לבסוף התייאש וביקש מהתובעת ומבתו להמשיך ולהתקשר בניסיון לבטל את העסקה, אך גם הפעם, השיבו נציגי הנתבעת, שהביטול חייב להיעשות באופן אישי על ידי בעל כרטיס האשראי ולא באמצעות הטלפון.
ב. א) ביום 8.9.12 ועדיין במסגרת 14 הימים של האפשרות לבטל העסקה, חזר התובע מחו"ל וניגש לחנות הנתבעת ונעשה ביטול עסקה, אך לטענת התובע מאז ביצוע הביטול ועד יום הגשת התביעה - 19.11.12 טרם הוחזר כספו בסך 10,500 ש"ח וכמו כן, נתבקש התובע לשלם סך של 446 דמי סליקה.
התובע ביקש לקבל פירוט דמי הסליקה, אך נענה בשלילה ונאמר לו, שבלי דמי סליקה - אין אפשרות לבצע הביטול.
ב) למחרת יום הביטול - 9.9.12- התקשר התובע עם פקידת שירות הלקוחות והתובע נענה שטרם נתקבלה הבקשה לביטול ולאור תשובה זו, התקשר התובע עם החנות בה מסר את בקשת הביטול ונענה, שנציג הנתבעת טרם עבר על החומר ולאחר שיעבור על החומר הוא יעביר הבקשה לשירות לקוחות.
התובע ראה בהתנהלות זו, גרירת טיפול בבקשה לביטול מבלי לקבל מידע, מתי יוחזר לו התשלום.
ג) התובע שוב ניסה ליצור קשר עם שירות לקוחות לברר עניין בקשת הביטול, אך הדבר לא התאפשר משום שכל השיחות עברו דרך חברה חיצונית ואלה העבירו את בקשות התובע לנציגי שירות לקוחות.
התובע מלין על כך, שבכל פעם שהשאיר הודעה - לא חזרו אליו ולכן נאלץ להתקשר פעמים מספר על מנת שנציג שירות לקוחות יענה לו.
עוד מלינים התובעים על דבר התנהלות שירות הלקוחות, שכן לטענתם כל פעם נדרש התובע מחדש לפרט את בקשתו ולמסור שוב ושוב פרטים הקשורים לעסקה והתובעים סבורים, שכל זה נעשה על מנת "לסנן לקוחות".
ג. התובעים גם מלינים על האופן בו הוחזרו אליהם השיקים ובצורה לא מסודרת ועוד נטען, שהשיקים הוחזרו לאחר הזמן שנקבע בחוק וחסרים עדיין שיקים שלא הוחזרו.
ד. בשל התנהלות הנתבעת - כפי שתיארו התובעים בכתב התביעה, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם סך של 21,000 ש"ח, הכולל החזר כספי של 10,500 ש"ח, ופיצוי נוסף בסך של 10,500 ש"ח, הכולל בחובו: דמי סליקה בסך 446 ש"ח, הוצאות הכרוכות בהגשת התביעה ופיצוי בשל 40 שעות שבהן בזבזו התובעים בטלפונים, זמן הכנת האזהרה וכתב התביעה.
2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובעים - תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:
א. א) מאחר והתובע הוא זה שהזמין את המקרר- רק הוא יכול לבטל את ההזמנה וגם לא בשיחה טלפונית ובנוסף לכך, לקוח המבקש לבטל עסקה, עליו להציג את החשבונית או סרט הקופה או פתק החלפה.
הנתבעת מוסיפה, שכאשר הגיע התובע בעצמו וביקש לבטל העסקה - בוטלה ההזמנה ביום 8.9.12.
ב) עם ביטול העסקה פעלה הנתבעת כדין וביום 19.9.12 הודיעה לחברת האשראי על ביטול העסקה והחברה אף אישרה לנתבעת את הביטול.
בהמשך לכך, כבר החלה הנתבעת באיתור ואיסוף השיקים המעותדים על מנת להחזירם בהקדם האפשרי ואכן, הנתבעת החזירה לתובעים את כל השיקים בטרם נפרעו וכל שנותר, הוא הסכום של 30 ש"ח אותו שילם התובע במזומן וגם סכום זה הוחזר בשיק ליום 2.10.12.